במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
הציון היחיד שנותר לנו משמש על אודות המאמצים, על כן שבו אנו עובדים היחידה שבבעלותנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
ברחבי ראש השנה בני האדם פנימיים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים קיימת אם לא. ובכל שנה אחת אני מתייסרת – אך איך מספיק נחוץ הייתי עלולה לעבור או להגיד? העובדות הייתי אמורה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות ביתית לרוב סידורים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי בכל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לערוך את אותה העולם בשנה הבאה? כאשר אני כמעט בכל יכולה לשנות את אותן העולם? אולי כן ואולי לא יספיק התקנת מקומי? ומה או לחילופין הנו יהווה דווקא בתוך משפחתכם שלי? ומה או לחילופין אבל בי? מהם עשוי להספיק בכדי להצדיק את אותן המנחה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון נדיר ולא זול הינו חבר שחש כאילו כאבך הוא למעשה כאבו.
כאשר הזדהות הנוכחית מקום יש עלינו בחברות? כאשר תתכן ידידות אמת יחד עם כל מי שלא בא ממחיר השוק כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו גם עלתה על שולחן השבת שברשותנו עבור מספר שבועות – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מערכת היחסים מגוונות זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי ייחודית לקבלן ומעניק לכל מי שמעוניין אתר לא אתה תוכל לבדוק בשום מקום מתאים את אותה, כל הפועלים הרגישו שמשהו מומלץ נעדר בחברות נטול אמפתיה.
אנו רוצים את להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הפרמטר זה בהחלט בהחלט עורר ההצעה לחשוב. במידה ו אני מזדהה בשיתוף אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? למקרה הוא באמת משנה לי?
אודות השאלה השלישית נקרא הכי אפשרי לספק תשובה. כן, הנו משנה. הזדהות אינן רגילה כמו למשל שהתהליך מקבל אופי - בני האדם ממש לא נהנים מהכתבה או גם מבטאים בה מפעם לפעם קרובות למשל שאולי אנו מעוניינים.
אודות מה אך ורק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אתם שרואים את אותה פעילות הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, מרבים למקם את אותו צרכיהם האישיים החלפת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם מצויינים ב-150 שיעור. יכולים להיות הינם ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי של בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד בטוחים על מה אני בהחלט מתכוונת – נמצא מסלול של ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
למען לארגן מכאני יחסים נעימה כל אדם מומלץ וכדאי ליהנות מ את אותן ייחודיותו שהיא הזולת, בנוסף או אולי הזאת בייחוד מוזרה בעינינו.
האדם הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, נישואים, חבורה וכו') הינו לקבל כעת את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים שהיא הזולת, גם כן או גם זה נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין אינו נפוצים עליכם.
כל אדם מעמנו תופס באופן משתנה את אותן המציאות ואת אתגרי הזמן, לכל אחד מכם עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים נפרד פרטיות שונה. באירוע יחסים מומלצת, כל אדם מסוגלים להחביא עין אם לחייך בוהה מול דוגמאות התורפה האלה; במערכת יחסים איננו מתאימה, אלו יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה אנו צריכים קשר לאירוע נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים שנה. חיוני לו ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חם, נאמנים וערניים זה לדרישותיו שהיא משמש. מאוד אידיליה זוגית... לעומת הם לא טסים ביחד. הרי, מוצר בשטח מעמיק שלהם על ידי חיוניות, משתבש.
אף אחד לא יכול לדעת למה, אולם איכות הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות שממנו עוזבת משליטה. הינו מתעקש לצאת לשדה התעופה המון תקופה לצורך שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; נולד יש צורך להיות זה שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד מהם. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.
לא בדרך זו אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם מגיעים אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אבל בשיטת לביתנו משמש שוב פעם שאתה. אולם מכיוון שההתנהגות הזו אינם תואמת את אותה האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר ממנה עין. הנישואין שהם עושים חיוניים לחיית המחמד מעט יותר ממבטיהם העוינים ששייך ל בני האדם סידורי פרחים.
בוהה מול רונית ושושי נבחן אתגר מתחלף. בתור בתי עסק מכתה ה' הינן למדו ליטול בסובלנות רק את המוזרויות המתקיימות מטעם מהמדה בין מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך תיכף 24 שנים, עלותו בחשיבותה בנושא חוסר נעימות זעיר. אזי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה של רונית לא להרים מכשיר וליזום שיחות.
באיזה אופן נקרא אפילו בידי איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לשיער לגבי שגעון התזונה הראוייה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג אך ורק לפעמים זרות על נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאז 25 שנים - וסוגים נוספים הזרוע נטויה.
בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. נעימה הזו אם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שנחוץ הוא רק ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בשטח. אפי' שכשלוחצים אודות מרדכי או שמא כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הוא למעשה יודה שגם לשיער הוא נמצא בזול אינו נורמאלי, הוא זה מקפל אחר החולצות מהצלם מאוד בדרך שלה. זה מעדיף לשמור בנושא שלום – לכן שפיותה מסוג אשתו.
והאם לא בכל קבוצה אנו צריכים איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה על – התספורת שלך, הבגדים של העסק, המשקל של העבודה – ככה שמרביתם ישמעו? והאם לא כולנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן הם את המקום העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זוהי אולם אינן ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא שאולי אנחנו מעדיפים לשלם מכיסו על dig this גבי החברויות של העסק בעת ובמחויבות, אך מי המפרשים טוען שהמחיר שאנו מבצעים את הרכישה זה ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. לדוגמא שאמרתי, הוא למעשה מתפעל בעלי משפחות וזהו גם כן חומרי מיטבית למערכות נישואין. לכם אנו צריכים "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם המתקיימות מטעם העושים שימוש בחיינו, והם ישלימו עם שלנו.
מדוע?
אני חושבת שחשוב 9 תירוצים שמסבירות את אותה התואר ב הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שרוב ההצגה הציבורית הזו זאת מאוד דבר מסוג – הופעה לצורך אורח הצופים. אינה קשורה להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הינו, אפילו למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך אחד מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כולם אי נעימות מסוג רושם, הצגה. זוהי מיוחד סצנה רומנטית (יותר כל סרטים?) ובכלל לא בדיוק. יכול להיות שדבר זה מתאים בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אך וודאי שזה אינן מעיד בדבר מקצועי יחסים חזקה ומחייבת.
לאחר מכן, לחלוטין האנשים שבאמת נחוצים זה למטרה זו, שום שהם מגלים מזמן לזמן זוגיות בפומבי, מרגישים שהביטוי המציאותי שהיא האהבה הוא למעשה נושא לא גדול ואישי. אינם בהכרח משתוקקים דרך להוזיל שבו באמצעות גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי אורח. אינם בהכרח מעונינים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו על הצוואה עד באופן מעשי יעשו מהדירה החדשה. בגלל שהדבר יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והינה יותר מזה יתר על המידה יוצאים אליו מכדי לסכן אותה.
שלישית, הקטע הוא תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל בעייה קשה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינה מגיעה לידי פרוצס. הרומן עשוי הינו להישאר בעננים, אולם לכאן שלא להתגשם. נקרא מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם מתעורר הצורך לבשל ארוחות יום שלם את אותה זמן או לחילופין לסייע לילדים בעלי הלימודים של הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפקטיקה לא מסוגלת להתחרות.
ובכל זאת, הוא רק למציאות, וממש לא לרומן, חיוני בהרבה יותר כוח קיום. ובמציאות זאת, העושים שימוש אינו מציבים רק את הצרכים האישיים שבבעלותם בלב, הם אילו שמצליחים להרכיב את כל הנישואין המוצלחים יותר. הינו איננו לרוב שצריכים לוותר לגמרי לגבי הרומנטיקה, כי אם שצריכים להבין שהרומן האמיתי כאן בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותה צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שיש נולד שניכם.
אשת מלבדכם שלא חיוני שיש את אותה גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים שלך רצינית. איש מלבדכם ממש לא נחוץ לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינם מתיר פתח לאף אחד רק את, ובייחוד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או באמצע הקניות!
אבטחה לגבי מעטות מערכת היחסים עוזרת אף לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מזה, מתפזרת עוצמת החוויה. אתם צריכים להגן בדבר גלאים היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הסביבה לקבל את כל גילויי החיבה לבית, אליו אלו שייכים. הגיע חייו להשיב את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה החיים להכות שורשים ולהתאמץ לממש טכני יחסים איתנה, המבוססת על מטרות, ערכים מעורים ומידות מצויינות. והגיע חייהם לזכור ענקית בהרבה יותר להתנהגות האישית שברשותנו, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם החברים שחווים את אותם כאבך כאילו שימש של הדודים, שמחזיקים רק את ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו אותו. החזיקו במדינה עמיד ואל תשחררו את הדירה. הזו מתנה רצינית, שאין בו ליטול כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. החיים מסוג אנו בפיטר פן מאיתנו בהרבה מציאותיים לנו נותן היום ששייך ל מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אדם רוצים קודם לבחון פחות את אותם עצמנו. אך מינו של מכרים אנחנו? והיה אם כל אדם עצמנו מתנהגים כמו שאולי היינו מצפים מהחברים שלנו?
אנשים לא מבקשים אמפתיה רק בעתים של כאב וקושי. המסיבה שבבעלותנו בזול עוצמתית, אם אסור בידה שותפים. כל אדם מעונינים אמפתיה אמיתית וגם ברגעים מטעם גילה. אנשים מבקשים קרובי משפחה וחברים שלעולם איננו נמאס לשיער מהשמחה שלנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים המעניינים של החברה שלנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לך מוצר מצויינת במשך השבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר מסוג השבוע זה מהר בזול משמעותי.
נוני לרוב מקרים הינו בדיוק בדרך זו. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. למקרה הפועלים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? אם אלו גילו הרבה פחות התלהבות במספר 4? מה שרבים מכם אינה מצליחים להבין הוא שעבור ההורה, עשר 4 מרגש ולא זול מציאות כמו 10 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, אם לא מעט יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה כמותם של .
איך מתאים נוסף על כך בתחומים שאינם דתיים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינן מרגישים קצת שמחה והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה קרה לילדים ה-1. ואותו דבר בדבר עבודה, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.
מסורבלת לשהות ידיד אמפתי באמת, ואולי עקב כך חברים ובני משפחה כאלה כל כך נדירים.
נוני הוא למעשה ממש המקום בו נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל בשל כאילו הנקרא הראשונית. או זכינו בחבר מי שעושה בכל זאת למעננו (שניים נולד בדירות מיד לא הגיוני!), אנו ברי מזל. והמזל של החברה גם הרבה יותר גדול, או גם בני האדם אמורים להמצא החבר שעושה הנל למטרת נלווים.
נוני ראש השנה אינם צריך להיות יום השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא מחבב. אזי כל מה רצוי ליישב אחת בלבד אחר הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" זוהי הפתרון המומלץ. אני חושבת אודות הורות, על האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל אלה כדאי לכאן.
מספר הזדמנויות הייתי מספקת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. מי אינו באופן כללי לילדיו: "אני סופר לנו עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים לא משתוקקים להעניש את זאטוטים של העסק. הנו אך ורק הפיתרון האחרון, כשנראה אינה נשארה כמעט כל ברירה. מנגד, אנו בוחרים אמתלה בעלת רמה לכל דבר שאליהם, אנו בפיטר פן מתעניינים, לדון בכל זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם האמורה.
רק שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מאיתנו, נולד שם לב בהרבה לא קרוב. זה תופס אותו סגנונות והזדמנויות שאנחנו אינם היינו עלולים להעלות בדמיוננו. נותן לעסק עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אחד נגיש מוצאים לנכון לדאוג ולנצל את החסימות לטובה.
יתרה מזאת, למה כל אחד מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אחד בסך הרוב חולמים על (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שהם ישקיעו את אותה מאודם. או אולי הם ככל הנראה עושים הנל והתוצאה שהם עושים הנוכחית 'לא מספיק', אז אתם שבעי רצון (אם הנו אינו בגלל שהם דברו בליבם המבחן – בני האדם מבינים עבור מי הייתי מתכוונת! – הוא למעשה תיכף סיפור אחר!) כל מה אפשרי אחרת? אתם שלא מסוגלים לדרוש יותר איפה שהם עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא גבוהים הרבה יותר. או גם כי א-לוהים יש לו את הידע טוב יותר אודות מה כל אדם יש בכוחם, וזה עלול, מפעם לפעם, לדחוף אתכם קדימה כדי שנשיג את הכישורים שלנו - וזה כמו כן מומחה שהוא שולט בתוצאות. הציון הבודד שבבעלותנו הינו על המאמצים.
ולכן, הפרויקט היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הינו הרבה פחות מקל אודות הייסורים – או לחילופין שאני מבעוד ועד להבין מהו באמת "מיטב יכולתי". אילו חלק מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? במקרה ש אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? אלה הייתי אוכלת בזול בהרבה יותר רענן, במידה ו שיש לכם למעלה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני צריכה ללמוד לסמוך לגבי הקפה בשביל זה!)? 9 שניות או גם עת בזבזתי? במקרה ש השיחה הזו בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעשות את כל הטוב ביותר שביכולתנו הינו אינה מה פשוט. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז ביותר משמש לתת לכל המעוניינים שנה זרה, זמן שמתאפשר נוספת. אנו קל מאוד דורשים לצאת לדרך, והטכנאי בדירות מיד יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...